פרסומים קודמים

ארכיון

תגיות

כולם מדברים על "שינוי בראש" – מה זה אומר לך?


ברור לכולנו, המנותחים הבריאטריים, שכדי לשמור על הירידה במשקל "צריך לעשות שינוי בראש". מדברים על זה בכל קבוצות התמיכה, בהדרכות ובכתבות בתקשורת.

רק אף אחד לא אומר לך (ובוודאי גם לא המנתח שלך) מהו השינוי ואיך לעשות אותו.

וכך יוצא, שגם שנה, שנתיים, שלוש ויותר אחרי הניתוח – אנחנו ממשיכים לחפש את הדרך לשינוי ומרגישים "לא בסדר" כשלא מצליח לנו, ולכך נוספת גם עליה קטנה (או לא כל כך קטנה) במשקל.

אז בואו נעשה קצת סדר:

האם עבורך השינוי בראש קשור בלעשות / לא לעשות דברים? למשל:

"להפסיק להיות בדיאטה"

"להפסיק לנשנש",

"להפסיק לאכול מה שלא עושה לי טוב",

"לשמור על כמויות אוכל שפויות בארוחה",

"ללמוד לנהל את האוכל במקום שהוא ינהל אותי",

"לעשות פעילות גופנית",

"לא לאכול כשכועסים",

"להתחיל לאכול את 'הדברים הנכונים'"

כל אלה עוסקים בעצם בשינוי בהתנהגות משמינה, ופחות בשינוי בחשיבה.

על השינוי בחשיבה מעידים יותר משפטים כמו

"לאהוב את עצמי"

"לראות את העולם לא דרך המשקל",

"להתחיל לסמוך על עצמי"

אז מהו בעצם "השינוי בראש"?

אין הגדרה "פשוטה", אך ניתן לאמר שזהו תהליך עם שלושה כיווני שינוי, שמתקיימים בו-זמנית:

א. השינוי בתפיסת העצמי שלנו:

המעבר מהתפיסה של עצמנו כאנשים שמנים או בעלי "פגם ההשמנה", כאנשים שאינם סומכים על היכולת שלנו הצליח בתחום ההשמנה -

אל התפיסה של אהבה וקבלה עצמית, אמונה בעצמנו וביכולות שלנו.

ב. שינוי במערכת היחסים שלנו עם האוכל

המעבר מהיחס אל האוכל ככלי נחמה, פיצוי, עזרה, תחליף לצרכים רגשיים ועוד -

אל ההתייחסות לאוכל כמקור לאנרגיה, לטעם טוב, להזדמנות להימצא בחברה טובה ועוד.

ג. שינוי בהרגלים ובהתנהגות

המעבר להתנהגות שתורמת לבריאות שלנו - אכילה מאוזנת ושפויה, מתוך בחירה ולא מתוך דחק; הפעלת הגוף שלנו והקשבה לצרכים שלו - אם בתנועה, ואם בכל הנוגע לרעב, שובע, או ביטוי גופני למצב רגשי;

יצירת הרגלים חדשים, שמחליפים את ההרגלים הישנים שהובילו אותנו להשמנה.

שלושת כיווני השינוי משפיעים אחד על השני, ומתקיימים בו-זמנית - בעוצמות שונות בתקופות שונות.

למשל, מיד אחרי הניתוח מומלץ להתמקד יותר דווקא בשינויים בתפיסה עצמית - כי הירידה במשקל היא ממילא מאד משמעותית, ובשנה הראשונה ההתנהגות שלנו מוכתבת יותר על ידי גודל הקיבה ויש לנו הרבה מוטיבציה לשנות.

בשנה השנייה, כדאי לשים לב לביסוס הרגלים בתחום הפעילות הגופנית ודפוסי אכילה - סוג המזון, שמירה על הכמויות, התנסויות ב"חריגות" ולמידה להתאושש מהנפילות.

החל מהשנה השלישית, מומלץ לשים דגש מיוחד להקשבה לגוף. ללמוד להבחין ברעב ובשובע, ללמוד למצוא ביטוי גופני לרגשות שלנו - כדי לא לחזור ולעמעם אותם באמצעות אכילה רגשית.

וברור, שמן הרגע הראשון אחרי הניתוח - ובעצם מהרגע הראשון שבו החלטנו לעשות את הניתוח - לעבוד על השינוי במערכת היחסים שלנו עם האוכל. ללמוד את הטריגרים, להכיר את עצמנו בכל הקשור לאכילה שלנו.

ממה מתחילים?

כשמרגישים קצת אבודים מול כל כך הרבה שינויים ש"השינוי בראש" מביא לנו, כדאי להתחיל מהדברים המעשיים - ההתנהגותיים. להתחיל "בקטן" - בדברים שאינם דורשים מאמץ גדול מידי ושמתמקדים יותר בהחלפת ההרגלים הישנים בהתנהגויות חדשות.

זה בהכרח ישפיע גם על יתר תחומי השינוי ויתן לנו הזדמנות להצליח במקום שבו נכשלנו פעם אחרי פעם בעבר.

כדי לעזור לך בתהליך השינוי שלך, אני מזמינה אותך להדרכה אינטרנטית חינמית, שבה אדבר על:

שלושת ההרגלים הישנים שפוגעים בהצלחת הניתוח הבריאטרי - איך מתגברים עליהם?

כל המידע וההרשמה להדרכה (יום א', 17.3.19, בשעה 21:00) נמצאים כאן.

  • Facebook - Grey Circle
  • YouTube - Grey Circle

מוזמנים ליצור קשר ב:

+972 50 7289441     :נייד

+972 4 8224749    :פקס

© מיקה קפטור | עיצוב: מיכל אדרי, מיקה קפטור