• Facebook - Grey Circle
  • YouTube - Grey Circle

+972 4 8224749    :פקס

+972 50 7289441     :נייד

מוזמנים ליצור קשר ב:

© מיקה קפטור | עיצוב: מיכל אדרי, מיקה קפטור

ארכיון

Please reload

תגיות

האם יש אכזבות אחרי ניתוח קיצור קיבה?

אם שואלים מנותחים בריאטריים: "האם את/ה מרוצה מההחלטה שלך לעשות את הניתוח?," רוב הסיכויים שהתשובה תהיה:

"ברור שאני מרוצה! ירדתי המון, הרגשת הקלילות היא נהדרת, זה שינוי מדהים!...  אבל..."

וכשמתחילים קצת לברר על ה"אבל" הזה – פתאום קופצות האכזבות.

אנשים שואלים אותך:

"מה יש להתאכזב? – השגת את המטרה שלך – רזית המון – מה הסיפור?"

וכן – יש סיפור –

כי כל עוד אנחנו, השמנים המשתקמים, ממשיכים בדפוסי "החשיבה השמנה" – תמיד נתאכזב.

ממה מתאכזבים? –

הרשימה ארוכה ומגוונת ואלה רק הדוגמאות:

מזה שאחרי השנה הראשונה קצת נחלש "המעצור" של גודל הקיבה,

מזה שאנחנו ממשיכים לרצות את הדברים "האסורים",

מזה שיש דברים שאנחנו לא אוהבים יותר לאכול,

מזה שלא הגענו למשקל "היעד" שכתוב בטבלה כלשהיא,

מזה שאנחנו כל פעם חוזרים להרגלים הישנים, וקשה לנו לצאת מהם,

מזה שאצל האחרים זה נראה יותר מוצלח,

מזה שאפשר לעלות במשקל (וזה גם קורה לנו) גם אחרי הניתוח (והניתוח החוזר), ועוד...

 

בעיקר אנחנו מתאכזבים מעצמנו – כן, שוב אנחנו לא מספיק טובים / חזקים / חכמים / מיומנים כדי לשמור על מה שהשגנו!

 

נחשו מה?

אחד המאפיינים של "החשיבה השמנה" הוא בדיוק העניין הזה: "אני לא מספיק טוב/ה"!

זה נובע מהנטייה שלנו לראות את הדברים ב"שחור-לבן" –למשל:

או שאני בדיאטה – או שלא – אין אמצע;

או שירדתי את מלוא המשקל שרציתי – או לא (ואם ירדתי 80% ממנו – אני מרגיש מרומה...).

וכמובן – ה"אני לא מספיק טוב/ה" ממקד את הראייה שלנו במה שאין, במה שחסר, במה ש"לא הצלחתי בו"...

(ברור שזאת חשיבה, שלא מאפיינת רק את האנשים עם עודף משקל. אבל אותנו - המשתקמים  - חשיבה זו מביאה להתנהגות משמינה ולאכילה לא מבוקרת.)

מזמינה אותך לאתר בחיים שלך דוגמא לראיית "שחור-לבן".

מצאת?

אז בטוח מחוברת אליה גם אכזבונת שהיא יצרה.

 

האם אפשר להימנע מאכזבות?

לא -  אי אפשר – כי הן חלק מהחיים.

 

האם ניתן ללמוד מהן ולהפוך אותן לכלי שעוזר לנו בתהליך השינוי שלנו?

כן!

האכזבות הן חלק מהלמידה שלנו, חלק מתהליך ההיכרות המחודשת עם עצמנו בזמן ואחרי הירידה במשקל.

 

איך הופכים אכזבה ללמידה ולמנוף לשיפור המצב?

ראשית, בכל פעם שאנחנו מזהים את "החמיצות", תחושת הפספוס, האכזבה – אנחנו נהגדיר ונדייק – ממה בדיוק התאכזבנו.

זה חשוב, כדי לא להשאיר את זה בגדר מחשבה עמומה, וכדי שלא נדחיק אותה כמה שיותר מהר כי היא לא נעימה לנו.

עכשיו, כשאנחנו יודעים מה איכזב אותנו – איפה בדיוק אנחנו מרגישים ש"אני לא מספיק טוב/ה" - נעשה מספר צעדים:

האחד – נחליט (גם אם בהתחלה זה יהיה באופן מלאכותי לגמרי ) – ש"אני מספיק טוב/ה כרגע" או "כרגע, זה טוב".

השני – נזכיר לעצמנו ונעריך את הדרך שעברנו עד עכשיו, כדי להגיע ל"כרגע". כלומר – להדגיש את ה"יש", לעומת תחושת ה"אין" שמביאה את האכזבה.

השלישי – האם המצב שאני נמצא/ת בו כרגע מתאים לי או לא.

אם לא: נשאל את עצמנו

מה אני מוכן/ה ורוצה לעשות כרגע, כדי להתחיל בשינוי?

עם קבלת התשובה – לעבור לביצוע!

 

אולי תגידו  - בתרשים זה נראה ברור ופשוט - אבל איך זה בחיים?

צודקים: בחיים זה יותר מורכב ודורש מודעות עצמית ותירגול.

כדאי לנסות, בכל פעם בצעדים קטנים. זה עובד.

 

אם יש לך עניין ללמוד לעומק איך לשנות את דפוסי החשיבה שמביאים אותנו להשמנה חוזרת - מוזמנים להירשם לפגישת מיקוד בנושא - פרטים ומידע מקבלים כאן.

Please reload

פרסומים קודמים
Please reload