• Facebook - Grey Circle
  • YouTube - Grey Circle

+972 4 8224749    :פקס

+972 50 7289441     :נייד

מוזמנים ליצור קשר ב:

© מיקה קפטור | עיצוב: מיכל אדרי, מיקה קפטור

ארכיון

Please reload

תגיות

הכללים הבריאטריים: קללה, ברכה או המעבר הבטוח?

בין המנותחים שאני פוגשת בקליניקה, יש כאלה הרואים ב"כללים הבריאטריים" מגבלה נוראית, ולעתים גם מנסים לעקוף אותם בדרכים יצירתיות.  המשפטים שאני שומעת:

"הם הורגים לי את הספונטניות",

"לא סובלת כשאומרים לי מתי לאכול, מתי לשתות. עוד מעט גם יגידו מתי ואיך לנשום..."

"אני קראתי מחקר ש..."

"לא רוצה יותר להתעסק עם נושא האוכל!"

אלה האנשים, שחיים את הקונפליקט הכואב והמציק שבין הרצון לשמור על המסגרת לבין המלחמה התמידית במה שנראה להם כ"מגבלות". במלחמה כזאת קשה למצוא מנצחים...

 

יש גם האחרים, שרואים באותם הכללים "קרש הצלה", ומקפידים להיאחז בהם באדיקות שנים אחרי הניתוח:

למשל, אדם שארבע שנים אחרי הניתוח עדיין מסתובב עם האפליקציה שמזכירה לו כל 3 שעות שצריך לאכול, ללא קשר האם הוא רעב או לא באותו רגע;

למשל, אישה עם ותק של 6 שנים אחרי הניתוח, שיורקת מפיה את "הטעימות" שהיא עושה בזמן הבישול;

למשל, אישה, כ-4 שנים אחרי הניתוח, הנשקלת כל בוקר ומחשבת את כמויות הקלוריות שהוציאה בספורט, כדי לדעת כמה מותר לה "לחטוא" באותו היום.

אלה החיים בהקפדת-יתר, חווים מפעם לפעם רצף "נפילות". ואחרי כל "נפילה" כזאת הם מתקשים יותר ויותר לחזור למסגרת הנוקשה.

 

למרות שמדובר במקרים קיצוניים, רוב המנותחים (ואני ביניהם) מכירים, במידה זו או אחרת, את התחושות האלה והתמודדו איתם בתהליך השינוי שהם עוברים.

 

אני מציעה דרך קצת אחרת להסתכל על הכללים:

הכללים בעצם נועדו לתמוך בתהליך המעבר המסודר שלנו להמשך החיים אחרי הירידה במשקל.

הם מקנים לנו כלים ראשוניים לחיים ללא עודף המשקל, משפרים את היכולת לבלום את האכילה האוטומטית ומכוונים למודעות לתהליכים הפיזיים והרגשיים שמאפשרים אורח חיים בריא.

 

ניתן לחלק את הכללים ל-3 סוגים, כשלכל אחד יש תפקיד אחר:

א. כללים השומרים על המצב הפיזי התקין שלנו:

- שמירה על מאזן הנוזלים של הגוף (1.5 ליטר מים לפחות)

- שמירה על הזנת הגוף – העדפה למזון לא מעובד, בריא, מאוזן ומזין ושימוש קבוע בתוספי תזונה

- פעילות גופנית בעצימות בינונית ומעלה, לפיתוח סיבולת לב-ריאה ובניית מאסת שריר

- מעקב אצל המנתח

- מעקב אצל אנשי מקצועות התזונה.

 

ב. כללים, שנועדו לשמור על גודל (קוטן) הקיבה:

- הפרדה בין מזון לשתייה 

- הימנעות ממשקאות מוגזים לסוגיהם

- שמירה על כמות מזון סבירה בכל ארוחה (אוכלים עד שמפסיקים להיות רעבים).

 

ג. כללים שנועדו להביא אותנו למודעות לאכילה שלנו ולצמצום האכילה האוטומטית והלא מבוקרת:

- אכילה מסודרת בארוחות בפרקי זמן קבועים (וללא אכילה/נשנוש בין הארוחות),

- שמירה על משך הארוחה (בין 15 ל-20 דקות), תוך לעיסה איטית ותשומת לב למזון שאנו אוכלים.

 

חשוב להבין ולזכור, שהכללים לא נועדו לקדם הרזיה. מטרתם לשמור על המשקל שהושג לאחר הניתוח ועל השלומות הפיזית והנפשית שלנו.

הם נועדו בעצם לעצור את העלייה במשקל.

 

למרות החשיבות הרבה של הכללים, אנחנו יודעים, שהחיים הם דבר דינאמי, שלא תמיד ניתן לנהל אותו לפי כללים...

 

אז איך בכל זאת מצליחים לא להרוס את מה שהושג בניתוח ולהמשיך בחיינו? התשובה הקצרה היא:

- להשקיע בפיתוח המודעות ליחסים שלנו עם האוכל, לדברים/ רגשות/ מצבים שזורקים אותנו לאכילה רגשית ולא מבוקרת.

- להכיר כלים שעוזרים לנו להתמודד עם הנפילות (שתמיד תהיינה) – איך למנוע, לעצור ולהתאושש מהנפילות.

 

ברור שההתנהגות הראשונית אחרי הניתוח היא לפי התכתיב הכללים הנוקשה יותר (בעיקר המרווחים בין הארוחות, שמירה על "הצלחת הבריאטרית עם 4 מרכיבי תזונה וסדר האכילה של "החלבונים תחילה").

 

אך אם נשכיל להיכנס לתהליך של השינוי הפנימי, שמביא עימו את המודעות, הכלים וההרגלים החדשים – אפשר להתחיל לסמוך על עצמנו, ובמשך ללמוד לחיות מתוך הקשבה אמיתית לגוף, לרגשות ולצרכים שלנו.

המטרה היא לפסיק למדוד את ההצלחה שלנו באמצעות מדידת המשקל, אלא לעסוק בשמירה על השלומות (wellbeing) הכללית שלנו. כשטוב לנו ברמה הפיזית, הרגשית והנפשית – האוכל הופך מ"מלכודת השמנה" למזון לגוף ולנשמה.

 

אם יש לך עניין לדעת יותר על הליווי האישי ועל קבוצות התמיכה שאחרי הניתוח הבריאטרי - יש ללחוץ כאן, ונתקשר אליך...

Please reload

פרסומים קודמים
Please reload