אכילה רגשית באה בתגובה לרעב רגשי. מה מפעיל את הרעב הרגשי? איזה "טריגרים" דוחפים אותנו להגיב באמצעות האכילה האוטומטית והלא מבוקרת? לפני שניכנס להסברים, בואו נבהיר: רגש – זו תגובה פנימית שלנו למשהו שקורה (גירוי). סוג הרגש תלוי בניסיון החיים שלנו, במבנה האישיות, בחינוך, במערכת הערכים שלנו, בפרשנות שלנו לסיטואציה ועוד, ועוד. (לדוגמא: דבר שמכעיס אותנו לא תמיד יכעיס גם אדם אחר). רגש, שעלה מתוכנו לא ניתן לשינוי באותו הרגע. מה שניתן לשינוי הוא האופן שבו אנו מבטאים רגש זה. אכילה – היא

"אכילה רגשית" היא המושג החם בתחום הירידה במשקל. בין מנותחי קיצור הקיבה מילות קסם אלה תופסות מקום נרחב במיוחד ונזרקות לאוויר בכל הזדמנות, אך לא תמיד בהקשר המדויק. לכן, לפני שמתחילים לחפש דרכים יעילות, קשובות וחכמות להתמודד ולחיות עם האכילה הרגשית (emotional eating), בואו נתחיל מהתחלה. עבור חלק מכם, הדברים בוודאי אינם חדשים, ועדיין – טוב לפעמים להיזכר בדברים הבסיסיים. מהי "אכילה רגשית"? - ההגדרות בחרתי להציג כמה מההגדרות, כשכל אחת מהן שמה דגש קצת שונה בהבנת המושג: אכילה רגשית

סולם הרעב הוא כלי נוח העוזר להקשיב למידת הרעב הפיזי שלנו. הסולם הוא מ-0 עד 10, כאשר ה-0 מסמל רעב מלא ו-10 הוא השובע המלא, והשלבים החשובים נראים בערך כך: 10 – "מפוצץ מאוכל" 7 – שובע נעים – "נכנס עוד, אבל בשביל מה?" 5 – "לא לפה ולא לשם" – אפשר לאכול ואפשר שלא... 3 – רעב נעים ונוח – "אפשר להתחיל לחשוב על ארוחה טובה ולהיערך בהתאם" 0 – רעב! הבטן מקרקרת ומתכווצת - "מוכן לטרוף כל מה שבא, ומהר" שלבי המפתח בסולם: רעב בדרגות -3-4 – זהו הזמן הטוב לאכול. מאפשר היערכות לארוחה,